ימים ספורים לאחר חורבן גוש קטיף, ועד מתיישבי גוש קטיף ששימש כמטה המאבק נגד תוכנית העקירה, התבקש על ידי רבני הגוש וראשי הקהילות לשאת בעול הציבורי ולמלא את החלל ההנהגתי שנוצר.
מתוך כך נבנתה מערכת אשר מייצגת את צרכי התושבים באופן כולל בתחומי רווחה, נוער, חינוך, קהילות, חקיקה, תיעוד ובניין הרוח באופן מערכתי ומקצועי.
ועד המתיישבים בגיבוי הקהילות הפך לגורם הייצוגי של המתיישבים מול הממשלה, מנהלת סל"ע, הסוכנות היהודית, UJC ועוד.
למציאות זו יש השפעה גדולה על יכולת שיפור מצבנו, אבל יש כאן דבר הרבה יותר גדול, היכולת של גוש-קטיף להמשיך ולהופיע כגוש אחד (מציאות שאחד מביטוייה הוא הקמתו של וועד המתיישבים) יכולת זו היא עצמה הוכחה ניצחת לכך שאמנם את בתינו הרסו אבל הרוח שלנו נשארה איתנה ומסוגלת לגבור על קשיים רבים ועצומים.
מטרות ועד המתיישבים:
-
ייצוג עצמי ועצמאי של אנשי גוש קטיף מול משרדי הממשלה והגופים השונים- ייצוג מבפנים ובאופן אותנטי של הקולות של גוש קטיף ונתינת ביטוי עצמאי למטרות, לצרכים וליעדים של אנשי הגוש.
-
יצירת חזית אחידה וחזקה מול הממסד לקידום יישובי הקבע ונושאים נוספים כפיצוי לבעלי עסקים וחקלאים מול משרדי הממשלה.
-
יצירה ושימור שדולת חכי"ם לעניין גוש קטיף, הכולל תיקוני חקיקה, תיקוני העוולות ולחץ על המנהלת ומשרד רוה"מ.
-
מענה וסיוע לצרכים של קהילות גוש קטיף המפוזרות ברחבי הארץ וטיפול בנושאים בצורה רוחבית.
-
סיוע לקהילות הגוש בליווי מקצועי בתהליכים לקראת יישובי הקבע והן בהצטיידות, מתקני משחקים ופרוייקטים קהילתיים שונים.
-
סיוע למשפחות פרטיות בתחומים השונים.
-
שמירת קהילות גוש קטיף כקבוצת השתייכות והמשך פעילויות משותפות ( טורניר יוליס, מרוץ הלפיד, נטיעות ט"ו בשבט, עלון חבלי קטיף ועוד). - - חיזוק הנוער כקבוצת שייכות עם מכנה משותף ומתוך כך הרמת דגל ערכי .
-
שימור הזיכרון- להביא לתודעה ציבורית את החיים שהיו בגוש ואת המאבק נגד ההתנתקות דרך התיעוד (הקמת ארכיון, תיעוד מצולם של משפחות הגוש, הוצאת ספרים וכו') ויצירת תאריכים קבועים לזיכרון (יום השנה, שבוע לימוד במערכת החינוך ועוד).
-
רוח כתומה: לפעול להרמת הרוח הכתומה שמשקפת את העולם הערכי שאפיין את מפעל ההתיישבות בגוש קטיף.
